שאלות ותשובות

אם התשובה היא על יתרת ההלוואה- האם אני זכאי לקבל סכומי פרמיה עודפים שנגבו ממני, ועד מתי. התשובה לשאלה תלויה בתנאי הסכם ההלוואה. בעקרון, הלוואה למשכנתא יכול שתהיה עד יתרת ההלוואה.

באשר לזכאות לקבלת החזר של דמי ביטוח עודפים – בביטוח חיים אין “ביטוח יתר” היות ולא ניתן “לתמחר” את חייו של מאן דהו. ממבוטח ששילם דמי ביטוח בגין סכום ביטוח הגבוה מסכום ההלוואה במועד קרות מקרה הביטוח, הוחזק בכיסוי ביטוחי עד גובה סכום זה ואם היה קורה חו”ח מקרה ביטוח – היו המוטבים מקבלים את יתרת הסכום שנותר לאחר החזר ההלוואה לבנק.

ל פי סעיף 23(א) לחוק חוזה הביטוח, התשמ”א – 1981 לאחר הגשת תביעה, מוטלת על חברת הביטוח החובה לעשות מיד את הדרוש לבירור חבותה כלפי המבוטח. מנגד, סעיף 23(ב) לחוק חוזה הביטוח מטיל על המבוטח חובת שיתוף פעולה עם חברת הביטוח, על מנת לאפשר לה לברר את חבותה . להלן נוסח הסעיף:

“על המבוטח או על המוטב, לפי העניין, למסור למבטח, תוך זמן סביר לאחר שנדרש לכך, את המידע והמסמכים הדרושים לבירור החבות, ואם אינם ברשותו, עליו לעזור למבטח, ככל שיוכל, להשיגם”. לפיכך, בביטוח בריאות, רשאית חברת הביטוח לדרוש ממבוטח כי יחתום על כתב ויתור סודיות רפואית, על מנת שתוכל לברר את התביעה. יש לציין, כי סעיפים 24-25 לחוק חוזה הביטוח קובעים מה הם הסעדים להם זכאית חברת הביטוח במקרה בו מבוטח אינו מקיים את חובתו לפי סעיף 23(ב). לנוחותך, להלן נוסח הסעיפים: סעיף 24: “(א) לא קויימה חובה לפי סעיף 22 או לפי סעיף 23(ב) במועדה, וקיומה היה מאפשר למבטח להקטין חבותו, אין הוא חייב בתגמולי הביטוח אלא במידה שהיה חייב בהם אילו קויימה החובה; הוראה זו לא תחול בכל אחת מאלה:

החובה לא קויימה או קויימה באיחור מסיבות מוצדקות; אי קיומה או איחורה לא מנע מן המבטח את בירור חבותו ולא הכביד על הבירור. עשה המבוטח או המוטב במתכוון דבר שהיה בו כדי למנוע מן המבטח את בירור חבותו או להכביד עליו, אין המבטח חייב בתגמולי ביטוח אלא במידה שהיה חייב בהם אילו נעשה אותו דבר”.

סעיף 25: “הופרה חובה לפי סעיף 22 או לפי סעיף 23(ב), או שנעשה דבר כאמור בסעיף 24(ב), או שהמבוטח או המוטב מסרו למבטח עובדות כוזבות, או שהעלימו ממנו עובדות בנוגע למקרה הביטוח או בנוגע לחבות המבטח, והדבר נעשה בכוונת מרמה – פטור המבטח מחבותו”.

לפיכך, אם תסרב לחתום על טופס וויתור על סודיות רפואית, תהיה רשאית חברת הביטוח למצות את זכותה על פי הסעיפים הנ”ל.

החיוב לשלם השתתפות עצמית הינו בעד כל תביעה בגין מקרה ביטוח. הקביעה האם המדובר במקרה ביטוח אחד בגינו יש לשלם השתתפות עצמית אחת, או שמא, המדובר בכמה מקרי ביטוח, בגינם יש לשלם מספר השתתפויות עצמיות תלויה בנסיבות העובדתיות של כל מקרה ומקרה. אם אכן מדובר בשני אירועים נפרדים, חברת הביטוח רשאית לדרוש תשלום של השתתפות עצמית בגין כל מקרה, אם כך מורים תנאי הפוליסה. חשוב לציין כי כאשר חברת ביטוח דורשת תשלום של מספר השתתפויות עצמיות, עליה להוכיח כי בנסיבות המקרה, אכן מדובר במספר מקרי ביטוח שונים.

לקביעת סכום הביטוח יש חשיבות רבה שכן על פיו נקבעים הפרמיה והתגמולים שישולמו למבוטח בקרות מקרה הביטוח. לפעמים חברות הביטוח שולחות סוקר מטעמן כדי שיעריך את שווי התכולה, אך גם אז מי שקובע בסופו של דבר את סכום הביטוח זה המבוטח. חשוב מאד להשתדל שסכום הביטוח יהיה מדוייק ככל שניתן וחשוב גם להקפיד לעדכן את חברת הביטוח על שינויים בשווי הרכוש המבוטח. סטייה מערך השוק כלפי מעלה תתבטא בביטוח יתר וכלפי מטה בביטוח חסר. ביטוח יתר – הוא מצב בו סכום הביטוח עולה על ערך השוק של הרכוש המבוטח. אם יקרה מקרה ביטוח המבוטח לא יקבל יותר משווי השוק של הרכוש המבוטח ולכן כיון שהפרמיה בביטוח דירה מחושבת, בין היתר, על פי סכום הביטוח, המשמעות היא ששולמה פרמיה גבוהה יותר לשווא. ביטוח חסר – הוא מצב בו סכום הביטוח קטן מערך השוק של הרכוש המבוטח. לפי החוק, במקרה כזה תפחת חבות המבטח בשיעור יחסי, בהתאם ליחס שבין סכום הביטוח לבין שווי השוק של הרכוש. לדוגמא, אם הערכתי את רכושי במחצית משוויו, כאשר יקרה מקרה ביטוח אהיה זכאי רק למחצית מסכום הנזק, אפילו אם הנזק נמוך מסכום הביטוח.

האם זה מקובל הסדר הזה? אני אמשיך